כללי

הקרולאוס או בשמו האחר "ציקליד אלקטריק צהוב", הינו מבונה יפיפייה אשר מגיעה אלינו מאגם מלאווי שבאפריקה. מופע צבעיו של דג הקרולאוס כולל גוף בצבע צהוב בוהק ופס שחור הנמרח על גבי סנפירו העליון. מבנה גופו של דג זה אופייני למבונה, ודומה לדגים רבים מאגם מלאווי. בטבע, קיימות מספר ווריאציות צבע של הקרולאוס ולמעשה רוב סוגיו אינם צהובים כלל. רוב הקרולאוסים בטבע מתעטרים בצבעי תכלת- כסוף ורק מעט בצבעי צהוב ושחור. הקרולאוסים שאנו מכירים קיום, מקורם בפיתוח שנעשה ע"י רבייה סלקטיבית של זוג קרולאוסים צהובים אשר התגלה בשנות השבעים. מאז הפיתוח המדובר, נהפך הקרולאוס הצהוב לציקליד נפוץ מאוד וכיום הוא נחשב למבונה האהובה והנפוצה ביותר בעולם וניתן למצאו כמעט בכל אקווריום מבונות הן בחנויות הדגים והם אצל חובבים בארץ ובעולם. עקב פופולאריותו הרבה, ניתנו לדג שמות רבים במרוצת הזמן. דוגמאות לשמות אלה תחתיהם אף נמכר לפעמים הדג הינם: קרוליוס, ציקליד אלקטריק צהוב(תרגום), קורלאוס וכו'.

גידול באקווריום

כרוב המבונות מאגם מלאווי, דורש הקרולאוס אקווריום בנפח של 150 ליטרים לכל הפחות. על האקווריום להכיל מסלעה מכובדת אשר תשמש את הקרולאוס למקום מסתור ותתרום להרגשתו הטבעית. מבחינת איזון ערכי המים, דג זה אינו דורשני כלל. יש לדאוג לפילטרציה הולמת ולהחלפות מים סדירות בלבד באקווריום בו הוא משוכן. .

שותפים מתאימים לקרולאוס

מדובר בדג די שקט. שותפים אידיאליים לו יהיו מבונות ודגים אחרים באותה רמת תוקפנות כזו שלו ובגודל סופי דומה לזה שלו גם כן. אין לשכן את הקרולאוס עם ציקלידים גדולים ממנו באופן ניכר או עם דגים אגרסיביים ממנו אשר יכולים להוות לו איום או לגרום לו לסטרס תמידי. למרות מזגו הרגוע ביחס לשאר הציקלידים, יש לזכור כי מדובר בכל זאת בציקליד אשר לא יהסס לפגוע ולאכול דגים קטנים ממנו אשר ישוכנו איתו באותו המיכל.

זיהוי בין המינים

הבחנה בין המינים אינה אפשרית.

רבייה

רביית הקרולאוס אפשרית בהחלט ומתבצעת בשיטת "דגירת פה". הדג מגיע לבגרות מינית בגיל חצי שנה בממוצע. על מנת לזרז רבייה יש לשכן להקת קרולאוסים באקווריום רבייה יעודי אשר יכיל מסלעה מכובדת ומצע חולי טבעי. על הלהקה להכיל קרולאוסים ביחס של זכר על כל 5 נקבות. לאחר זמן מה יווצר באקווריום זוג אשר ישאר לכל חייהם של שני בני הזוג. לאחר היווצרות הזוג תתבצע ההטלה- הנקבה תטיל בין 5 ל150 ביצים והזכר יפרה אותן. לאחר בקיעת הדגיגים תשמור הנקבה את הדגיגים בפייה עד לגיל 25 ימים לערך. את דגיגים הקרולאוס יש להאכיל בארטמיה מובקעת ובמזון הורים גרוס דק.

מזון מומלץ

בטבע ניזון הקרולאוס מחרקים קטנים ויצורים ימיים שונים. באקווריום הביתי ישמח לאכול כל מזון מלא לציקלידים אפריקאים. יש לגוון את תזונתו גם באמצעות האכלה באוכל חי או קפוא כדוגמת שרימפסים, תולעי דם, תולעי קליפורניה, זחלי יתושים, ארטמיה וקריל.