check
About A.L. Gaathon | The Maurice Falk Institute

About A.L. Gaathon

 

ד"ר אריה לודוויג געתון, בשמו המקורי לודוויג גרינבאום, נולד ב-1898. במלחמת העולם הראשונה הוא שירת כחייל בצבא הקיסרי הגרמני ונפל בשבי הצבא הבריטי בשומרון, ליד טובאס.

לאחר סיום המלחמה, חזר עם שאר השבויים לגרמניה שם למד כלכלה ומשפטים וסיים בהצטיינות (סומה קום לאודה) את עבודת הדוקטור באוניברסיטת ברלין בשנת 1934. בהיותו ציוני עוד בגרמניה, עלה ב- 1935  לארץ ישראל והחל לעבוד במחלקה לתכנון של הסוכנות היהודית.

המשימה העיקרית שהוא לקח על עצמו הייתה לבדוק, בתקופת המאורעות של 1936-1939, את מידת תלותו של המשק היהודי בארץ ישראל במשק הערבי, ואת ההשלכות שיש לכך על ארגון המשק היהודי. תוצאת המחקר הסופי התפרסמה ב-1941 וניתן בלי שום ספק לראות בה את עבודת החלוץ בתחום החשבונאות הלאומית של ארץ ישראל. ראוי לזכור שאומדנים ראשונים של תוצר לאומי התפרסמו באנגליה ובארצות הברית רק בשנות ה-30. וכך, בזכות עבודתו של געתון, שריכז וערך בקפדנות יתרה את כל הנתונים שניתן היה לאסוף, הייתה ישראל לאחד המשקים הראשונים בעולם שבהם התפרסם אמדן כזה של החשבונות הלאומיים. ולא היה זה רק אמדן של התוצר לפי ענפים, אלא כפי שמתחייב, דו"ח שימושים ומקורות מורכב מאד. ומכיוון שמטרת המחקר הייתה לבדוק את מימדי התלות של המשק היהודי במשק הערבי, הגיע געתון באותו מחקר לפתח גם באופן עצמאי לחלוטין את לוחות תשומת-תפוקה עבור המשק הארץ ישראלי, שוב באופן חלוצי במידה מפתיעה ביותר.

עבודתו החלוצית הזו של געתון עמדה בסימן ברור של שאלות מדיניות ושל ניסיון לפתח כלים למי שמנסה לתכנן את התפתחות המשק. לא מפתיע לכן שעבודתו שמשה את קובעי המדיניות בארץ בשנים הראשונות של המדינה, כשהם ניסו לתכנן כיצד יוכל המשק להתמודד עם מיליון העולים שהגיעו אז ואשר שילשו את גודל האוכלוסיה. לא מפתיע גם כן שהפרסום המיוחד מספר אחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היה עבודתו של געתון על "כלכלת ישראל ב-1950".

בעייתה העיקרית של המדינה הצעירה המשופעת כוח עבודה (כלומר עולים) הייתה בצבירת הון פיסי. עבודתו הגדולה הבאה של געתון היתה, לא במפתיע עריכת אומדנים של מלאי ההון ושל הבלאי בענפי המשק השונים. עבודתו על אומדני מלאי ההון התפרסמה לבסוף כפרסום המיוחד מספר אחד של מחלקת המחקר של בנק ישראל מ-1961 בכותרת: "הון תעסוקה ותפוקה בישראל 1950 עד 1959." וכהמשך ישיר של עבודה זו הייתה עבודתו שהתפרסמה ב-1971 (בהיותו כבן 73) בכותרת "פריון כלכלי בישראל". בעבודה זו געתון יישם לראשונה בישראל את הרעיון של פירוק מקורות הצמיחה ושל מדידת גורם הפריון הכולל, נושאים שמלווים אותנו עד עצם היום הזה.

כהכרה בהישגיו המדעיים של געתון, וכהוקרה למעמדו כאחד ממניחי היסודות של מחקר הכלכלה במדינת ישראל, הוענק לו בשנת 1972 דוקטורט כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים. כמו כן,

בכנס היסוד של האגודה הישראלית לכלכלה שנערך ב-1976, נבחר געתון  לנשיא הכבוד של האגודה לצד בחירתו של פרופ' דן פטינקין לנשיאה הראשון.